פסק-דין בתיק עפ"ג 47764-09-11

המשיב הורשע על פי הודאתו בת.פ. 36621-09-11 (בימ"ש שלום בפתח תקווה) בשהייה בלתי חוקית בתחומי מדינת ישראל כאשר נכנס, זו הפעם השלישית, לתחומי מדינת ישראל, ביום 16.9.11.

המשיב נכנס לתחומי מדינת ישראל פעמיים קודמות תוך חודש והורחק מתחומיה על ידי משטרת ישראל מבלי שהועמד לדין.

המשיב נידון ל- 35 ימי מאסר בפועל ול- 3 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין.

הערעור מכוון כלפי קולת עונש המאסר בפועל והמערערת טוענת בהודעת הערעור ובטיעוני בא כוחה בפנינו, כי בימ"ש קמא התעלם מחומרת העבירות בהן הורשע המשיב וחרג במידה ניכרת ממדיניות הענישה הנהוגה בעבירות אלה, שהיא של מאסר בפועל לתקופה ממושכת נוכח המצב הבטחוני הקשה השורר במדינת ישראל והצורך להרתיע את המשיב ואחרים שכמותו מלהיכנס אליה שלא כדין.

ב"כ המשיב טוען כי בימ"ש קמא לא חרג ממדיניות הענישה הראויה באופן המצדיק התערבות ערכאת ערעור לאור הנסיבות המקלות שפירט בפני בימ"ש קמא, ובמיוחד לאור העובדה שאחיו של המשיב קיבלו היתרי שהייה בישראל והוא לא קיבל כזה בשל גילו הצעיר בהיותו רווק.

עיון בגזר-הדין של בימ"ש קמא אכן מעלה כי הוא לא נתן דעתו במידה הראויה על חומרת התנהגותו של המשיב, שנכנס שלוש פעמים לתחומי מדינת ישראל ללא היתר שהייה, והרחקתו ממנה על ידי המשטרה בפעמיים הקודמות לא הרתיעה אותו מלהיכנס שוב תוך תקופה קצרה.

גם אם אנו מתחשבים בנסיבות המקלות שבהן התחשב בימ"ש קמא, לרבות בהודאתו של המשיב, אין בכך כדי להצדיק ענישה מקלה כפי שהטיל בימ"ש קמא.

ב"כ המערערת הציג בפנינו את פסק הדין בעפ"ג 15017-02-09 (בימ"ש מחוזי מרכז) שבו החמיר ביהמ"ש, במותב אחר, בעונש מאסר בפועל של 30 יום, כך שהטיל על המשיב, ששהה שלוש פעמים בתחומי מדינת ישראל שלא כדין, עונש מאסר בפועל לתקופה של 3 חודשים ויום.

כך היינו נוהגים גם לגבי המשיב שבפנינו, אך בשל העובדה שבתחילת חודש נובמבר אמור המשיב לחגוג את חג הקורבן, איננו רוצים להחמיר עמו עד כדי שיצטרך לחגוג את החג בין כותלי בית הסוהר ולא בקרב משפחתו, לרבות ארוסתו.

לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור ומחליטים כי המשיב ירצה עונש מאסר בפועל לתקופה שתחילתה ביום מעצרו 16.9.11 וסיומה ביום 3.11.11.

עונש המאסר על תנאי שהוטל על המשיב על ידי בימ"ש קמא יעמוד בתוקפו.

<#3#>

ניתן והודע היום ו' תשרי תשע"ב, 04/10/2011 במעמד ב"כ הצדדים והמשיב.